Am 17. September 2026 veröffentlichte der Ethikausschuss der israelischen Rechtsanwaltskammer eine aktualisierte Stellungnahme zum Einsatz von KI-Tools durch Anwälte (Stellungnahme 60/24)¹. Sie ist detailliert, fundiert und weitgehend korrekt. Sie befasst sich mit beruflicher Verantwortung, Überprüfung, Vertraulichkeit, informierter Einwilligung und autonomem Handeln.

Ihr Ausgangspunkt ist richtig. KI ist ein Hilfsmittel des Anwalts. Die Verantwortung verbleibt beim Anwalt.

So arbeite ich. Ich erteile Anweisungen, teste die Antworten, hinterfrage die Annahmen und entscheide, was verwendbar ist. Das System assistiert. Ich bleibe dem Mandanten gegenüber für meine Arbeit verantwortlich.

Aber einen Assistenten zu führen ist eine Aufgabe. Zu wissen, was mit den ihm anvertrauten Informationen geschieht, ist eine andere. Die Stellungnahme legt solide ethische Grundsätze fest. Was sie noch nicht liefert, sind Leitlinien, die Anwälte in der Praxis anwenden können.

II. Ein Assistent unter Aufsicht

Anwälte haben immer mit Assistenten gearbeitet: Referendaren, Sekretärinnen, Kollegen und externen Fachleuten. Mandanten verstehen, dass ihr Anwalt nicht jeden Arbeitsschritt persönlich ausführt.

KI nimmt die Stelle eines Assistenten in diesem Arbeitsprozess ein. Sie kann Dokumente organisieren, Konten vergleichen, Unstimmigkeiten erkennen und Material zur Prüfung vorbereiten. Ihre Fähigkeit, eine überzeugende Antwort zu produzieren, gibt ihr keine Befugnis, eine berufliche Entscheidung zu treffen.

Die Analogie hat Grenzen. Die Aufsicht über das Ergebnis des Assistenten legt nicht fest, wer auf Informationen, deren Weitergabe Beschränkungen unterliegt, zugreifen kann, wo sie gespeichert werden oder welche vertraglichen Schutzmaßnahmen gelten. Der Anwalt muss beides prüfen: die Qualität der Unterstützung und die Bedingungen, unter denen sie erbracht wird.

Die Pflicht, die die Stellungnahme dem Anwalt auferlegt, betrifft daher nicht nur Ergebnisse — sie umfasst Offenlegung, informierte Einwilligung soweit erforderlich und die Bewertung der Plattform, bevor Informationen mit Weitergabebeschränkungen übermittelt werden.

III. Was der Mandant dem Anwalt mitteilen muss

Einige Mandanten haben eine außergewöhnliche Anforderung: Bestimmte Informationen müssen vollständig außerhalb vernetzter Systeme bleiben.

Ein Mandant, der diese Einschränkung verlangt, sollte dies ausdrücklich mitteilen, bevor er das Material übergibt. „Halten Sie das vertraulich" und „legen Sie das nicht auf einem vernetzten System ab" sind unterschiedliche Anweisungen. Die erste ist eine gewöhnliche berufliche Verpflichtung. Die zweite stellt eine spezifische Arbeitsbedingung dar, die der Anwalt aus dem Schweigen nicht zuverlässig ableiten kann.

Dies überträgt nicht die Vertraulichkeitspflichten des Anwalts auf den Mandanten. Schweigen autorisiert auch keine uneingeschränkte KI-Nutzung. Der Anwalt muss weiterhin die Informationen, das vorgeschlagene System und etwaige Offenlegungs- oder Einwilligungserfordernisse beurteilen.

Ein Mandant, der eine vernetzte Verarbeitung untersagt, benötigt möglicherweise einen anderen Arbeitsablauf, mehr Zeit oder eine gänzlich andere berufliche Vereinbarung.

IV. Die Umsetzungslücke — eingebettete KI in vertrauten Werkzeugen

Die Stellungnahme legt die richtigen Grundsätze fest. Die Lücke liegt zwischen diesen Grundsätzen und den Entscheidungen, die ein Anwalt in der täglichen Praxis treffen muss.

Viele Anwälte speichern Mandantendateien auf Dropbox oder Google Drive. Beide Plattformen bieten nun KI-Funktionen an, die in die Standardoberfläche eingebettet sind: Dokumente zusammenfassen, Fragen zu Dateien beantworten, Verbindungen in einem Dokumentensatz identifizieren. Diese Funktionen werden zunehmend Teil des Routineeinsatzes.

Wenn ein Anwalt diese Funktionen nutzt, werden Mandanteninhalte von einer KI-Infrastruktur verarbeitet — im Fall von Dropbox über eine Drittanbieter-Vereinbarung, im Fall von Google über Googles eigene Systeme. Die Daten verlassen die Dokumentenspeicherschicht und gelangen in eine KI-Verarbeitungsschicht. Kurze Aufbewahrungsfristen dürfen ebenso wenig vorausgesetzt werden wie einheitliche vertragliche Schutzmaßnahmen oder Kontoeinstellungen.

„Ein Anwalt, der sorgfältig vermeidet, eine Mandantendatei in einen dedizierten KI-Assistenten hochzuladen, kann eine gleichwertige Funktion innerhalb eines etablierten Cloud-Dienstes nutzen, ohne zu prüfen, wie diese Datei verarbeitet wird."

Vertrautheit kann eine wesentliche Änderung der Arbeitsvereinbarung verdecken. Die relevanten Fragen sollten den Informationen folgen, wohin sie auch gehen: welcher Dienst sie verarbeitet, welcher Kontotyp und welche Einstellungen den Vorgang regeln, ob ein anderer Anbieter sie erhält, was aufbewahrt wird, für wie lange und unter welchen Ausnahmen. Der Ort der Schaltfläche beantwortet diese Fragen nicht.

V. KI fügt eine analytische Schicht hinzu

Es gibt einen weiteren Grund, den Informationsfluss sorgfältig zu prüfen — einen, den die Stellungnahme selbst anerkennt.

Eine Mandatsakte kann einen Vertrag, Korrespondenz, Finanzunterlagen und einen Schriftsatzentwurf enthalten. Ein KI-Assistent wertet sie dokumentenübergreifend aus und produziert etwas Neues: eine kompakte Darstellung des Streits, den schwachen Punkt einer Verteidigung, eine ungeklärte Zahlung, einen Widerspruch zwischen Zeugen, eine mögliche Vergleichsstrategie.

Die Stellungnahme stellt dies direkt fest: Soweit das System die ihm zugeführten Informationen zur dokumentenübergreifenden Verarbeitung oder zur Herstellung von Verbindungen zwischen Daten nutzt, erhöht sich das Risiko einer unzulässigen Informationsweitergabe — auch ohne bewusste Absicht des Nutzers.

Der Anbieter kann daher nicht nur die Quelldokumente, sondern auch die daraus erstellte analytische Schicht verarbeiten und aufbewahren. Ein kurzes Gespräch kann die Fragen des Anwalts, vorläufige Einschätzungen, verworfene Argumente und Anweisungen zum nächsten Schritt enthalten. Es als „Chat" zu bezeichnen, unterschätzt, was es enthalten kann.

Anwälte sollten die Analyse des Mandantenfalles mit der gleichen Sorgfalt schützen, die sie auf die Dokumente anwenden.

VI. Verschlüsselung, Modelltraining und Aufbewahrung sind separate Fragen

Es gibt ein weit verbreitetes Missverständnis: dass die Ablehnung des Modelltrainings bedeutet, dass Gespräche nicht aufbewahrt werden. Das stimmt nicht.

Diese Schutzmaßnahmen betreffen unterschiedliche Fragen. Die Ablehnung des Modelltrainings betrifft eine bestimmte Verwendung der Informationen. Die Aufbewahrung betrifft, wie lange sie auf den Servern des Anbieters verbleiben. Zugriffskontrollen betreffen, wer darauf zugreifen kann. Vertragliche Zusagen bestimmen, wozu sich der Anbieter verpflichtet.

Auf den Standardtarifen für Privatnutzer von Claude werden Gespräche im Gesprächsverlauf aufbewahrt, bis der Nutzer sie löscht, vorbehaltlich der Richtlinien des Anbieters. Die Ablehnung des Modelltrainings ist eine separate Aktion, die keine Löschung auslöst. Eine Sitzung mit Mandanteninformationen von vor Monaten kann sich noch auf den Servern des Anbieters befinden, wenn der Anwalt sie nicht gelöscht hat.

Die Unterscheidung der Stellungnahme zwischen offenen und geschlossenen Plattformen muss auf die tatsächliche Dienstvereinbarung angewendet werden — den Kontotyp, die Version, die Einstellungen, die Garantien und die durchsetzbaren Zusagen. Ein Produktname oder die Bezeichnung „Business" oder „Enterprise" genügt nicht.

VII. Löschen als Arbeitsdisziplin

Für einen Anwalt, der einen Dienst nutzt, der Gespräche aufbewahrt, steht eine praktische Disziplin zur Verfügung:

1. Am Ende jeder Sitzung mit Mandantenmaterial das Notwendige in der Mandatsakte, die in einer angemessen geschützten Umgebung außerhalb der Plattform geführt wird, speichern.
2. Das Gespräch sofort löschen.
3. Der Löschprozess des Anbieters beginnt dann — für den gewöhnlichen Prozess von Claude folgt die Löschung aus den Systemen des Anbieters innerhalb von etwa 30 Tagen, vorbehaltlich Ausnahmen einschließlich gesetzlicher Anforderungen und Richtliniendurchsetzung.

Ohne dies verbleiben Gespräche mit Mandantenmaterial ohne automatisches Ablaufdatum im Verlauf.

Das Löschen reduziert unnötige Aufbewahrung. Es macht die ursprüngliche Offenlegung nicht rückgängig, entfernt nicht jede mögliche Kopie und macht eine ungeeignete Plattform nicht geeignet. Die Beurteilung muss beginnen, bevor die Informationen übermittelt werden.

VIII. Was praktische Leitlinien bieten sollten

Die Stellungnahme identifiziert das Problem und die Grundsätze korrekt. Was praktizierende Anwälte als Nächstes benötigen, sind Leitlinien, die sie in der Praxis anwenden können.

Diese Leitlinien sollten dedizierte KI-Assistenten, KI-Funktionen in Dropbox, Google Drive und ähnlichen Bürowerkzeugen, verbundene Dokumentensysteme sowie die wesentlich unterschiedlichen Bedingungen bei Verbraucher-, Geschäfts- und API-Nutzung bei verschiedenen Anbietern ansprechen. Sie sollten erklären, welche vertraglichen Zusicherungen einzuholen sind, wie Kontoeinstellungen zu beurteilen sind und wie diese Beurteilung zu dokumentieren ist.

Eine Einzelkanzlei oder kleine Kanzlei kann eine Anforderung nur erfüllen, wenn sie daraus eine konkrete Entscheidung über ein bestimmtes Werkzeug ableiten kann.

IX. Effizienz und Honorare

KI kann die für Sortieren, Vergleichen, Suchen und Entwerfen aufgewendete Zeit reduzieren. Sie schafft auch Arbeit: Anweisungen vorbereiten, Ergebnisse prüfen, Fehler korrigieren und Informationen verantwortungsbewusst verwalten.

Der Anwalt nimmt den Stoff weiterhin auf, leitet den Fall, tritt vor Gericht auf, verhandelt, unterzeichnet und übernimmt die Verantwortung für die rechtliche Beratung. Nach meiner Erfahrung kann eine Angelegenheit, die früher hundert Stunden erforderte, jetzt dreißig bis fünfzig benötigen. Diese Reduzierung ist real, und die Mandanten haben ein Recht, davon zu profitieren.

Die Abrechnungsbasis sollte klar erläutert werden. Wenn die Arbeit nach Stunden abgerechnet wird, sollte das Honorar die tatsächlich aufgewendete Zeit widerspiegeln. Pauschalhonorare erfordern eine andere Beurteilung — Umfang des Mandats, anwaltliches Urteilsvermögen und übernommene Verantwortung. KI-bezogene Kosten, die Teil der Dienstleistung sind, gehören in diese Erläuterung.

Effizienz sollte die Dienstleistung verbessern und ehrlich in ihrem Preis widergespiegelt werden.

X. Die Wahl und die Verpflichtung

Die Alternativen gehen über unbegrenzte KI-Nutzung und ein rein papierbasiertes Büro hinaus. Ein Anwalt kann digitale Systeme nutzen und dabei den KI-Zugang einschränken, mit ausgewähltem oder angemessen anonymisiertem Material arbeiten oder eine Dienstvereinbarung eingehen, die geeignete vertragliche Schutzmaßnahmen bietet. Außergewöhnlich sensible Mandate können stärkere Einschränkungen erfordern.

Wenn die Einwilligung zur KI-Nutzung erforderlich ist, muss sie die tatsächlich vorgeschlagene Vereinbarung und ihre wesentlichen Bedingungen betreffen — nicht eine allgemeine Klausel.

Jeder Mandant hat Anspruch auf Vertraulichkeit. Sie hängt nicht davon ab, ob die Offenlegung Unannehmlichkeiten oder eine Katastrophe verursachen würde.

XI. Wenn das Fenster geschlossen ist

KI auf Assistentenebene zu halten ist eine wesentliche berufliche Disziplin. Der Anwalt leitet die Arbeit, testet die Ergebnisse und entscheidet, was als Nächstes kommt.

Diese Disziplin muss sich auf die Information selbst erstrecken: was der Assistent erhält, was der Anbieter damit tun kann und was nach Abschluss des Mandats verbleibt.

Die Frage geht daher über die Prüfung der Antwort hinaus.

Es geht darum zu wissen, was bleibt, nachdem ich das Fenster schließe.

¹ Ethikausschuss der israelischen Rechtsanwaltskammer, Stellungnahme 60/24 (aktualisiert) — Die Nutzung von Werkzeugen der künstlichen Intelligenz in der Arbeit der Anwälte in Israel, 17. September 2026. Verfügbar unter: israelbar.cld.bz/ai-based-tools-for-lawyers-opinion-60-24

On September 17, 2026, the Ethics Committee of the Israeli Bar Association published an updated opinion on the use of AI tools by lawyers (Opinion 60/24)¹. It is detailed, serious, and largely correct. It addresses professional responsibility, verification, confidentiality, informed consent, and autonomous action.

Its starting point is right. AI is an aid to the lawyer. Responsibility remains with the lawyer.

That is how I work. I give instructions, test the answers, challenge the assumptions, and decide what can be used. The system assists. I remain responsible for the client and the work.

But directing an assistant is one task. Knowing what happens to the information entrusted to it is another. The opinion establishes sound ethical principles. What it does not yet provide is the practical implementation guidance that working lawyers need to apply those principles every day.

II. An Assistant Under Supervision

Lawyers have always worked with assistants: trainees, secretaries, colleagues, and external specialists. Clients understand that their lawyer does not perform every operation personally.

AI occupies an assistant's place in that working process. It can organize documents, compare accounts, identify inconsistencies, and prepare material for examination. Its ability to produce a convincing answer does not give it authority to make a professional decision.

The analogy has limits. Supervising the assistant's output does not establish who can access the underlying information, where it is retained, or which contractual protections apply. The lawyer must examine both: the quality of the assistance and the conditions under which it is provided.

The obligation the opinion places on the lawyer therefore covers not only results — it covers disclosure, informed consent where required, and the assessment of the platform before any restricted information is supplied.

III. What the Client Must Tell the Lawyer

Some clients have an exceptional requirement: particular information must remain entirely off networked systems.

A client who requires that restriction should say so expressly, before supplying the material. "Keep this confidential" and "do not place this on any networked system" are different instructions. The first is an ordinary professional obligation. The second imposes a specific working constraint that the lawyer cannot reliably infer from silence.

This does not transfer the lawyer's confidentiality duties to the client. Nor does silence authorize unrestricted AI use. The lawyer must still assess the information, the proposed system, and any need for disclosure or consent.

A client who prohibits networked processing may require a different workflow, more time, or a different professional arrangement entirely.

IV. The Implementation Gap — Embedded AI in Familiar Tools

The opinion establishes the right principles. The gap is between those principles and the decisions a lawyer must make in daily practice.

Many lawyers store client files on Dropbox or Google Drive. Both platforms now offer AI features built into the standard interface: summarizing documents, answering questions about files, identifying connections across a document set. These features are increasingly part of routine use.

When a lawyer uses those features, client content is processed by AI infrastructure — in Dropbox's case through a third-party provider arrangement, in Google's case through Google's own systems. The data leaves the document storage layer and enters an AI processing layer. Retention periods, contractual protections, and account-level settings vary significantly across products and account types and cannot be assumed to be short or uniform.

A lawyer who carefully avoids uploading a client file to a dedicated AI assistant may use an equivalent feature within an established cloud service without examining how that file is processed.

Familiarity can conceal a material change in the working arrangement. The relevant questions should follow the information wherever it goes: which service processes it, which account type and settings govern the operation, whether another provider receives it, what is retained, for how long, and under what exceptions. The location of the button does not answer those questions.

V. AI Adds an Analytical Layer

There is a further reason to examine the information flow carefully — one the opinion itself recognizes.

A folder may contain a contract, correspondence, financial records, and a draft pleading. An AI assistant reads across them and produces something new: a compact account of the dispute, the weak point in a defence, an unexplained payment, a contradiction between witnesses, a possible settlement strategy.

The opinion states this directly: where a system uses information for cross-processing or creating connections between data, the risk of unauthorized leakage increases — even without any deliberate intent on the user's part.

The provider may therefore process and retain not only the source documents, but also the analytical layer created from them. A short conversation can contain the lawyer's questions, provisional assessments, rejected arguments, and instructions about the next move. Calling it "a chat" understates what it may hold.

Lawyers should protect the analysis of a client's matter with the same care they apply to the documents themselves.

VI. Encryption, Training, and Retention Are Separate Questions

There is a widespread misconception: that opting out of model training means conversations are not retained. It does not.

These protections address different questions. "No training" concerns one particular use of the information. Retention concerns how long it remains on the provider's servers. Access controls concern who can reach it. Contractual commitments determine what the provider undertakes to do.

On Claude's standard consumer plans, conversations are retained in the conversation history until the user deletes them, subject to the provider's policies. Opting out of training is a separate action that does not trigger deletion. A session containing client information from months ago may still be on the provider's servers unless the lawyer deleted it.

The opinion's distinction between open and closed platforms must be applied to the actual service arrangement — the account type, version, settings, safeguards, and enforceable commitments. A product name or a "business" or "enterprise" label is not sufficient. Classification depends on what the arrangement actually provides.

VII. Deletion as a Working Discipline

For a lawyer using a service that retains conversations, a practical discipline is available:

1. At the end of every session containing client material, save what is needed in an appropriately protected matter file outside the platform.
2. Delete the conversation immediately.
3. The provider's deletion process then begins — for Claude's ordinary process, backend deletion follows within approximately 30 days, subject to exceptions including legal and policy-enforcement requirements.

Without this, conversations containing client material remain in the history with no automatic expiry.

The saved record should contain what is needed for continuity — not become another unnecessary copy of the entire confidential exchange.

Deletion reduces unnecessary retention. It does not undo the original disclosure, remove every possible copy, or make an unsuitable platform suitable. The assessment must begin before the information is supplied.

VIII. What Practical Guidance Should Provide

The opinion correctly identifies the problem and the principles. What working lawyers need next is implementation guidance they can act on.

That guidance should address dedicated AI assistants, AI features embedded in Dropbox, Google Drive, and similar office tools, connected document systems, and the materially different conditions attached to consumer, business, and API use across different providers. It should explain what contractual assurances to seek, how to assess account-level settings, and how to document that assessment.

It should also be designed for small practices. A solo practitioner or small firm cannot satisfy a requirement they cannot translate into a specific decision about a specific tool.

IX. Efficiency and Fees

AI can reduce time spent sorting, comparing, searching, and drafting. It also creates work: preparing instructions, checking results, correcting errors, and managing information responsibly.

The lawyer still absorbs the material, directs the case, appears in court, negotiates, signs, and takes responsibility for the advice. In my experience, a matter that once required a hundred hours may now require thirty to fifty. That reduction is real, and clients are entitled to benefit from it.

The charging basis should be explained clearly. Where work is billed by the hour, the charge should reflect the time actually spent. Fixed fees involve a different assessment — scope, judgment, and responsibility undertaken. AI-related costs that form part of the service belong in that explanation.

Efficiency should improve the service and be reflected honestly in its price.

X. The Choice and the Obligation

The alternatives extend beyond unrestricted AI use and an entirely paper office. A lawyer may use digital systems while restricting AI access, work with selected or appropriately anonymized material, or adopt a service arrangement offering suitable contractual protections. Exceptionally sensitive matters may require stronger limitations.

Where consent to AI use is required, it must concern the actual proposed arrangement and its material conditions — not a general clause.

Confidentiality belongs to every client. It does not depend on whether disclosure would cause inconvenience or catastrophe.

XI. After the Window Closes

Keeping AI at assistant level is an essential professional discipline. The lawyer directs the work, tests the output, and decides what happens next.

That discipline must extend to the information itself: what the assistant receives, what the provider may do with it, and what remains after the task is finished.

The question is therefore more than whether I checked the answer.

It is whether I know what remains after I close the window.

¹ Israeli Bar Association Ethics Committee, Opinion 60/24 (Updated) — The Use of Artificial Intelligence Tools in the Work of Lawyers in Israel, September 17, 2026. Available at: israelbar.cld.bz/ai-based-tools-for-lawyers-opinion-60-24

Le 17 septembre 2026, le Comité d'éthique du Barreau israélien a publié un avis actualisé sur l'utilisation des outils d'intelligence artificielle par les avocats (Avis 60/24)¹. Il est détaillé, sérieux et largement fondé. Il porte sur la responsabilité professionnelle, la vérification, la confidentialité, le consentement éclairé et l'action autonome.

Son point de départ est juste. L'IA est un auxiliaire de l'avocat. La responsabilité incombe toujours à l'avocat.

C'est ainsi que je travaille. Je donne des instructions, je teste les réponses, je remets en question les hypothèses et je décide de ce qui peut être utilisé. Le système assiste. Je reste responsable envers le client de la qualité du travail effectué.

Mais diriger un assistant est une tâche. Savoir ce qu'il advient des informations qui lui sont confiées en est une autre. L'avis établit des principes éthiques solides. Ce qu'il ne fournit pas encore, c'est le guide pratique de mise en œuvre que les avocats en exercice peuvent appliquer concrètement au quotidien.

II. Un assistant sous supervision

Les avocats ont toujours travaillé avec des assistants : stagiaires, secrétaires, confrères et spécialistes externes. Les clients comprennent que leur avocat n'effectue pas personnellement chaque opération.

L'IA occupe la place d'un assistant dans ce processus de travail. Elle peut organiser des documents, comparer des comptes, identifier des incohérences et préparer des éléments à examiner. Sa capacité à produire une réponse convaincante ne lui donne pas autorité pour prendre une décision professionnelle.

L'analogie a ses limites. Superviser le résultat de l'assistant n'établit pas qui peut accéder aux informations soumises à des restrictions de divulgation, où elles sont conservées, ni quels engagements juridiquement contraignants s'appliquent. L'avocat doit examiner les deux : la qualité de l'assistance et les conditions dans lesquelles elle est fournie.

L'obligation que l'avis impose à l'avocat porte donc non seulement sur les résultats — elle couvre la divulgation, le consentement éclairé lorsqu'il est requis, et l'évaluation de la plateforme avant toute fourniture d'informations soumises à restrictions.

III. Ce que le client doit préciser à l'avocat

Certains clients ont une exigence exceptionnelle : des informations particulières doivent rester entièrement hors de tout système en réseau.

Un client qui impose cette restriction devrait le préciser expressément, avant de fournir les éléments. « Gardez cela confidentiel » et « ne placez pas cela sur un système en réseau » sont des instructions différentes. La première est une obligation professionnelle ordinaire. La seconde impose une contrainte de travail spécifique que l'avocat ne peut pas déduire du silence.

Cela ne transfère pas les obligations de confidentialité de l'avocat au client. Le silence n'autorise pas non plus un recours illimité à l'IA. L'avocat doit toujours évaluer les informations, le système proposé et tout besoin de divulgation ou de consentement.

Un client qui interdit tout traitement en réseau peut nécessiter un flux de travail différent, plus de temps ou un arrangement professionnel entièrement différent.

IV. L'écart de mise en œuvre — l'IA intégrée dans les outils familiers

L'avis établit les bons principes. L'écart se situe entre ces principes et les décisions qu'un avocat doit prendre dans sa pratique quotidienne.

De nombreux avocats stockent des dossiers clients sur Dropbox ou Google Drive. Ces deux plateformes proposent désormais des fonctionnalités d'IA intégrées à l'interface standard : résumer des documents, répondre à des questions sur des fichiers, identifier des liens dans un ensemble de documents. Ces fonctionnalités font de plus en plus partie de l'usage courant.

Lorsqu'un avocat utilise ces fonctionnalités, le contenu du client est traité par une infrastructure d'IA — dans le cas de Dropbox, par l'intermédiaire d'un prestataire tiers, dans le cas de Google, par les propres systèmes de Google. Les données quittent la couche de stockage de documents et entrent dans une couche de traitement par IA. Il ne faut donc présumer ni de courtes durées de conservation ni de protections contractuelles ou de paramètres de compte uniformes.

Un avocat qui évite soigneusement de transférer un dossier client vers un assistant IA dédié peut utiliser une fonctionnalité équivalente au sein d'un service cloud établi sans examiner la manière dont ce fichier est traité.

La familiarité peut dissimuler un changement substantiel dans l'arrangement de travail. Les questions pertinentes doivent suivre les informations où qu'elles aillent : quel service les traite, quel type de compte et quels paramètres régissent l'opération, si un autre fournisseur les reçoit, ce qui est conservé, pendant combien de temps et avec quelles exceptions. L'emplacement du bouton ne répond pas à ces questions.

V. L'IA ajoute une couche analytique

Il existe une autre raison d'examiner attentivement le flux d'informations — que l'avis lui-même reconnaît.

Un dossier peut contenir un contrat, une correspondance, des pièces financières et un projet de conclusions. Un assistant IA les analyse en les croisant et produit quelque chose de nouveau : un compte rendu synthétique du litige, le point faible d'une défense, un paiement inexpliqué, une contradiction entre témoins, une stratégie de règlement possible.

L'avis le précise directement : lorsqu'un système utilise les informations qui lui sont fournies pour un traitement croisé ou pour créer des liens entre des données, le risque de fuite non autorisée augmente — même sans intention délibérée de la part de l'utilisateur.

Le fournisseur peut donc traiter et conserver non seulement les documents sources, mais aussi la couche analytique créée à partir de ceux-ci. Une courte conversation peut contenir les questions de l'avocat, des évaluations provisoires, des arguments écartés et des instructions sur la prochaine étape. Parler d'un simple « chat » minimise ce qu'elle peut contenir.

Les avocats doivent protéger l'analyse du dossier d'un client avec le même soin qu'ils appliquent à ses documents.

VI. Chiffrement, apprentissage et conservation sont des questions distinctes

Il existe une idée reçue répandue : refuser que ses conversations servent à l'entraînement des modèles signifierait qu'elles ne sont pas conservées. Ce n'est pas le cas.

Ces protections répondent à des questions différentes. Refuser l'utilisation de ses données à des fins d'entraînement concerne un usage particulier des informations. La conservation concerne la durée pendant laquelle elles restent sur les serveurs du fournisseur. Les contrôles d'accès concernent qui peut les consulter. Les engagements juridiquement contraignants déterminent ce que le fournisseur s'oblige à faire.

Sur les offres grand public standard de Claude, les conversations sont conservées dans l'historique jusqu'à ce que l'utilisateur les supprime, sous réserve des politiques du fournisseur. Refuser l'utilisation à des fins d'entraînement est une action distincte qui ne déclenche pas la suppression. Une session contenant des informations client remontant à plusieurs mois peut encore se trouver sur les serveurs du fournisseur si l'avocat ne l'a pas supprimée.

La distinction de l'avis entre plateformes ouvertes et fermées doit être appliquée à l'arrangement de service réel — le type de compte, la version, les paramètres, les garanties et les engagements juridiquement contraignants. Un nom de produit ou une étiquette « professionnel » ou « entreprise » ne suffit pas. La classification dépend de ce que l'arrangement fournit effectivement.

VII. La suppression comme discipline de travail

Pour un avocat utilisant un service qui conserve les conversations, une discipline pratique est applicable :

1. À la fin de chaque session contenant des éléments clients, sauvegarder ce qui est nécessaire dans le dossier du client, conservé dans un environnement protégé en dehors de la plateforme.
2. Supprimer la conversation immédiatement.
3. Le processus de suppression du fournisseur commence alors — pour le processus ordinaire de Claude, la suppression des données dans les systèmes du fournisseur suit dans un délai d'environ 30 jours, sous réserve d'exceptions incluant les obligations légales et l'application des politiques.

Sans cela, les conversations contenant des éléments clients restent dans l'historique sans expiration automatique.

La suppression réduit la conservation inutile. Elle n'annule pas la divulgation initiale, ne supprime pas toutes les copies possibles et ne rend pas une plateforme inadaptée appropriée. L'évaluation doit commencer avant que les informations ne soient fournies.

VIII. Ce que le guide pratique devrait fournir

L'avis identifie correctement le problème et les principes. Ce dont les avocats en exercice ont besoin ensuite, c'est un guide qu'ils peuvent appliquer concrètement.

Ce guide devrait couvrir les assistants IA dédiés, les fonctionnalités IA intégrées dans Dropbox, Google Drive et des outils de bureau similaires, les systèmes de documents connectés, et les conditions substantiellement différentes attachées aux usages grand public, professionnel et API selon les différents fournisseurs. Il devrait expliquer quelles garanties contractuelles rechercher, comment évaluer les paramètres au niveau du compte et comment documenter cette évaluation.

Il devrait également être conçu pour les petits cabinets. Un praticien seul ou une petite structure ne peut satisfaire à une exigence qu'il ne peut pas traduire en une décision concrète concernant un outil précis.

IX. Efficacité et honoraires

L'IA peut réduire le temps consacré au tri, à la comparaison, à la recherche et à la rédaction. Elle génère également du travail : préparer des instructions, vérifier les résultats, corriger les erreurs et gérer les informations de manière responsable.

L'avocat assimile toujours les éléments, dirige l'affaire, plaide, négocie, signe et assume la responsabilité du conseil. D'après mon expérience, une affaire qui nécessitait autrefois cent heures peut désormais en nécessiter trente à cinquante. Cette réduction est réelle, et les clients sont en droit d'en bénéficier.

La base de facturation doit être expliquée clairement. Lorsque le travail est facturé à l'heure, la rémunération doit refléter le temps réellement consacré. Les honoraires forfaitaires impliquent une évaluation différente — étendue de la mission, appréciation professionnelle et responsabilité assumée. Les coûts liés à l'IA qui font partie du service doivent être inclus dans cet exposé.

L'efficacité devrait améliorer le service et être reflétée honnêtement dans son prix.

X. Le choix et l'obligation

Les alternatives vont au-delà d'une utilisation illimitée de l'IA et d'un cabinet fonctionnant entièrement sur papier. Un avocat peut utiliser des systèmes numériques tout en restreignant l'accès à l'IA, travailler avec des éléments sélectionnés ou ayant fait l'objet d'une anonymisation appropriée, ou adopter un arrangement de service offrant des protections contractuelles adéquates. Les affaires d'une sensibilité exceptionnelle peuvent nécessiter des restrictions plus strictes.

Lorsque le consentement à l'utilisation de l'IA est requis, il doit porter sur l'arrangement proposé réel et ses conditions essentielles — pas sur une clause générale.

La confidentialité appartient à chaque client. Elle ne dépend pas de la question de savoir si la divulgation causerait un inconvénient ou une catastrophe.

XI. Une fois la fenêtre fermée

Maintenir l'IA au niveau d'un assistant est une discipline professionnelle essentielle. L'avocat dirige le travail, teste les résultats et décide de la suite.

Cette discipline doit s'étendre à l'information elle-même : ce que l'assistant reçoit, ce que le fournisseur peut en faire et ce qui subsiste après l'achèvement de la tâche.

La question va donc au-delà de la vérification de la réponse.

La question est de savoir si je sais ce qui subsiste après avoir fermé la fenêtre.

¹ Comité d'éthique du Barreau israélien, Avis 60/24 (mis à jour) — L'utilisation des outils d'intelligence artificielle dans le travail des avocats en Israël, 17 septembre 2026. Disponible sur : israelbar.cld.bz/ai-based-tools-for-lawyers-opinion-60-24

ב-17 בספטמבר 2026 פרסמה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל גילוי דעת מעודכן בנושא השימוש בכלי בינה מלאכותית על ידי עורכי דין (גילוי דעת 60/24)¹. המסמך מפורט, רציני וברובו נכון. הוא עוסק באחריות מקצועית, אימות, סודיות, הסכמה מדעת ופעולה אוטונומית.

נקודת המוצא שלו נכונה. הבינה המלאכותית היא עזר לעורך הדין. האחריות נשארת אצל עורך הדין.

כך אני עובד. אני נותן הוראות, בודק את התשובות, מאתגר את ההנחות ומחליט מה ניתן להשתמש בו. המערכת מסייעת. אני נושא באחריות כלפי הלקוח ולעבודה שאני מבצע.

אך לנהל עוזר זו משימה אחת. לדעת מה קורה למידע שנמסר לו — זו משימה אחרת לגמרי. גילוי הדעת קובע עקרונות אתיים מוצקים. מה שהוא עדיין אינו מספק הן הנחיות מעשיות ליישום שעורכי דין פעילים זקוקים להן כדי להחיל עקרונות אלה מדי יום.

ב. עוזר תחת פיקוח

עורכי דין תמיד עבדו עם עוזרים: מתמחים, מזכירים, עמיתים ומומחים חיצוניים. הלקוחות מבינים שעורך הדין שלהם אינו מבצע כל פעולה באופן אישי.

בינה מלאכותית תופסת את מקומו של עוזר בתהליך העבודה. היא יכולה לארגן מסמכים, להשוות חשבונות, לזהות סתירות וחוסר התאמה, ולהכין חומר לבחינה. יכולתה לייצר תשובה משכנעת אינה מעניקה לה סמכות לקבל החלטה מקצועית.

לאנלוגיה יש גבולות. פיקוח על תוצרי העוזר אינו מלמד כשלעצמו מי רשאי לגשת למידע המוגבל, היכן הוא נשמר, או אילו הגנות חוזיות חלות. עורך הדין חייב לבדוק את שניהם: את איכות הסיוע ואת התנאים שבהם הוא ניתן.

לפיכך, החובה שגילוי הדעת מטיל על עורך הדין אינה נוגעת רק לתוצאות — היא מכסה גם גילוי, הסכמה מדעת כשנדרשת, והערכת הפלטפורמה לפני מסירת מידע מוגבל כלשהו.

ג. מה הלקוח חייב לומר לעורך הדין

לחלק מהלקוחות יש דרישה יוצאת דופן: מידע מסוים חייב להישאר לחלוטין מחוץ לכל מערכת המחוברת לרשת.

לקוח הדורש הגבלה זו צריך לומר זאת במפורש, לפני שהוא מוסר את החומר. "שמור על סודיות" ו"אל תכניס זאת לשום מערכת המחוברת לרשת" הן הוראות שונות. הראשונה היא חובה מקצועית רגילה. השנייה מטילה אילוץ עבודה ספציפי שעורך הדין אינו יכול להסיק מהשתיקה בצורה מהימנה.

אין בכך כדי להעביר את חובות הסודיות של עורך הדין ללקוח. גם שתיקה אינה מתירה שימוש בלתי מוגבל בבינה מלאכותית. עורך הדין חייב עדיין להעריך את המידע, את המערכת המוצעת ואת הצורך בגילוי או הסכמה.

לקוח האוסר על עיבוד מקושר עשוי להצריך מתכונת עבודה שונה, יותר זמן, או סידור מקצועי שונה לחלוטין.

ד. פער היישום — בינה מלאכותית משובצת בכלים מוכרים

גילוי הדעת קובע את העקרונות הנכונים. הפער הוא בין עקרונות אלה לבין ההחלטות שעורך דין חייב לקבל בפרקטיקה היומיומית.

עורכי דין רבים שומרים תיקי לקוחות ב-Dropbox או ב-Google Drive. שתי הפלטפורמות מציעות כיום תכונות בינה מלאכותית המשובצות בממשק הסטנדרטי: סיכום מסמכים, מענה על שאלות לגבי קבצים, זיהוי קשרים בין מסמכים. תכונות אלה הופכות יותר ויותר לחלק מהשימוש השגרתי.

כאשר עורך דין משתמש בתכונות אלה, תוכן הלקוח מעובד על ידי תשתית בינה מלאכותית — במקרה של Dropbox דרך הסדר עם ספק צד שלישי, במקרה של Google דרך המערכות של Google עצמה. הנתונים יוצאים משכבת אחסון המסמכים ונכנסים לשכבת עיבוד בינה מלאכותית. אין להניח שתקופות השמירה קצרות, או שההגנות החוזיות והגדרות החשבון אחידות.

עורך דין הנמנע בקפידה מהעלאת קובץ לקוח לעוזר בינה מלאכותית ייעודי עשוי להשתמש בתכונה שקולה בשירות ענן מוכר מבלי לבחון כיצד קובץ זה מעובד.

הכרות עלולה להסתיר שינוי מהותי בהסדר העבודה. השאלות הרלוונטיות צריכות לעקוב אחר המידע לכל מקום שהוא הולך: איזה שירות מעבד אותו, איזה סוג חשבון והגדרות מנהלים את הפעולה, האם ספק אחר מקבל אותו, מה נשמר, לכמה זמן ותחת אילו חריגים. מיקום הכפתור אינו עונה על שאלות אלה.

ה. בינה מלאכותית מוסיפה שכבה אנליטית

קיימת סיבה נוספת לבחון את זרימת המידע בקפידה — סיבה שגילוי הדעת עצמו מכיר בה.

תיק עשוי להכיל חוזה, התכתבות, מסמכים פיננסיים וטיוטת כתב טענות. עוזר הבינה המלאכותית מנתח אותם תוך הצלבת המידע ביניהם ומייצר משהו חדש: תיאור תמציתי של הסכסוך, נקודת התורפה בטענת ההגנה, תשלום בלתי מוסבר, סתירה בין עדים, אסטרטגיית פשרה אפשרית.

גילוי הדעת קובע זאת ישירות: ככל שהמערכת עושה שימוש במידע שהוזן אליה לצורך עיבוד רוחבי או יצירת קשרים בין נתונים, גובר הסיכון לזליגה בלתי מותרת של מידע — גם אם אין כוונה מודעת לכך מצד המשתמש.

לפיכך, הספק עשוי לעבד ולשמור לא רק את מסמכי המקור, אלא גם את השכבה האנליטית שנוצרה מהם. שיחה קצרה יכולה להכיל את שאלות עורך הדין, הערכות ראשוניות, טיעונים שנדחו והוראות לגבי הצעד הבא. לקרוא לה "צ'אט" ממעיט ממה שהיא עשויה להכיל.

עורכי דין צריכים להגן על ניתוח עניינו של לקוח באותה קפדנות שהם מיישמים על מסמכיו.

ו. הצפנה, אימון ושמירה הן שאלות נפרדות

קיימת תפיסה שגויה רווחת: שביטול ההסכמה לשימוש במידע לצורך אימון המודל פירושו שהשיחות אינן נשמרות. זה לא נכון.

הגנות אלה עונות על שאלות שונות. ביטול ההסכמה לשימוש במידע לצורך אימון המודל נוגע לשימוש מסוים במידע. השמירה נוגעת לכמה זמן הוא נשאר על שרתי הספק. בקרות גישה נוגעות למי שיכול להגיע אליו. התחייבויות חוזיות קובעות את מה שהספק מתחייב לעשות.

בתוכניות הצרכניות הסטנדרטיות של Claude, שיחות נשמרות בהיסטוריית השיחות עד שהמשתמש מוחק אותן, בכפוף למדיניות הספק. ביטול ההסכמה לאימון הוא פעולה נפרדת שאינה מפעילה מחיקה. שיחה המכילה מידע לקוח מלפני חודשים עשויה עדיין להיות על שרתי הספק אם עורך הדין לא מחק אותה.

ההבחנה בגילוי הדעת בין פלטפורמות פתוחות לסגורות חייבת להיות מיושמת על הסדר השירות בפועל — סוג החשבון, הגרסה, ההגדרות, ההגנות וההתחייבויות החוזיות הניתנות לאכיפה. שם מוצר או תווית "עסקי" או "ארגוני" אינם מספיקים. הסיווג תלוי במה שההסדר מספק בפועל.

ז. מחיקה כמשמעת עבודה

לעורך דין המשתמש בשירות השומר שיחות, קיימת משמעת מעשית זמינה:

1. בסוף כל שיחה המכילה חומר לקוח, לשמור את הנדרש בתיק הלקוח, המנוהל בסביבה מוגנת כראוי מחוץ לפלטפורמה.
2. למחוק את השיחה מיידית.
3. תהליך המחיקה של הספק מתחיל אז — עבור התהליך הרגיל של Claude, מחיקה ממערכות האחסון של הספק מתבצעת בתוך כ-30 יום, בכפוף לחריגים כולל דרישות חוקיות ואכיפת מדיניות.

ללא זאת, שיחות המכילות חומר לקוח נשארות בהיסטוריה ללא תפוגה אוטומטית.

הרשומה השמורה צריכה להכיל את הנדרש לצורך רציפות — ולא להפוך לעותק מיותר נוסף של מלוא חילופי הדברים החסויים.

מחיקה מפחיתה שמירה מיותרת. היא אינה מבטלת את הגילוי המקורי, מסירה כל עותק אפשרי, או הופכת פלטפורמה לא מתאימה למתאימה. ההערכה חייבת להתחיל לפני שהמידע נמסר.

ח. מה ההנחיות המעשיות צריכות לספק

גילוי הדעת מזהה את הבעיה ואת העקרונות בצורה נכונה. מה שעורכי דין פעילים זקוקים לו הלאה הן הנחיות יישום שניתן לפעול לפיהן.

הנחיות אלה צריכות לכסות עוזרי בינה מלאכותית ייעודיים, תכונות בינה מלאכותית המשובצות ב-Dropbox, ב-Google Drive וכלי משרד דומים, מערכות מסמכים מחוברות, והתנאים השונים מהותית המצורפים לשימוש צרכני, עסקי וממשק תכנות יישומים (API) אצל ספקים שונים. הן צריכות להסביר אילו התחייבויות חוזיות לבקש, כיצד להעריך הגדרות ברמת החשבון וכיצד לתעד הערכה זו.

הן גם צריכות להיות מתוכננות למשרדי עורכי דין קטנים. עורך דין יחיד או משרד קטן אינם יכולים לעמוד בדרישה שאינם יכולים לתרגם להחלטה ספציפית לגבי כלי ספציפי.

ט. יעילות ושכר טרחה

בינה מלאכותית יכולה לקצר את הזמן המוקדש למיון, השוואה, חיפוש וניסוח. היא גם יוצרת עבודה: הכנת הוראות, בדיקת תוצאות, תיקון שגיאות וניהול מידע באחריות.

עורך הדין עדיין לומד את החומר ומעבד אותו, מנהל את התיק, מופיע בבית המשפט, מנהל משא ומתן, חותם ונושא באחריות לייעוץ. מניסיוני, עניין שבעבר דרש מאה שעות עשוי כיום לדרוש שלושים עד חמישים. הפחתה זו אמיתית, והלקוחות זכאים ליהנות ממנה.

בסיס החיוב צריך להיות מוסבר בבירור. כאשר העבודה מחויבת לפי שעה, החיוב צריך לשקף את הזמן שהושקע בפועל. שכר טרחה קבוע כרוך בהערכה שונה — היקף הייצוג, שיקול דעת מקצועי ואחריות שנלקחה. יש לכלול גם עלויות הקשורות לבינה מלאכותית שהן חלק מהשירות בהסבר ללקוח.

יעילות צריכה לשפר את השירות ולהשתקף באופן ישר במחירו.

י. הבחירה והחובה

החלופות חורגות מעבר לשימוש בלתי מוגבל בבינה מלאכותית ומשרד המתנהל על הנייר בלבד. עורך דין יכול להשתמש במערכות דיגיטליות תוך הגבלת גישת הבינה המלאכותית, לעבוד עם חומר נבחר או שעבר התממה מתאימה, או לאמץ הסדר שירות המציע הגנות חוזיות מתאימות. עניינים בעלי רגישות יוצאת דופן עשויים לדרוש הגבלות חזקות יותר.

כאשר נדרשת הסכמה לשימוש בבינה מלאכותית, היא חייבת לנגוע בהסדר המוצע בפועל ובתנאיו המהותיים — לא בסעיף כללי.

הסודיות שייכת לכל לקוח. היא אינה תלויה בשאלה אם הגילוי יגרום לאי-נוחות או לאסון.

יא. לאחר סגירת החלון

שמירה על הבינה המלאכותית ברמת עוזר היא משמעת מקצועית חיונית. עורך הדין מנהל את העבודה, בודק את התוצרים ומחליט מה יהיה הלאה.

משמעת זו חייבת להתרחב למידע עצמו: מה העוזר מקבל, מה הספק יכול לעשות איתו, ומה נשאר אחרי שהמשימה הסתיימה.

לכן, השאלה אינה מסתיימת בבדיקת התשובה.

עליי לדעת גם מה נשאר לאחר שאני סוגר את החלון.

¹ ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל, גילוי דעת 60/24 (מעודכן) — שימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין בישראל, 17 בספטמבר 2026. זמין בכתובת: israelbar.cld.bz/ai-based-tools-for-lawyers-opinion-60-24