סיכול חוזה – האם יפטור את הצד המפר מחובתו לקיים את החוזה
ככלל, כאשר צד לחוזה מפר את התחייבויותיו על פי החוזה, זכאי הצד שנפגע מההפרה לבקש את אכיפת החוזה ו/או פיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מההפרה.
נשאלת השאלה מה הדין כאשר צד לחוזה רוצה לקיים את התחייבויותיו אך אינו יכול מאחר וקיום החוזה הפך, מסיבה כלשהי, לבלתי אפשרי. האם ההתחייבות החוזית היא מוחלטת ותקפה בכל מקרה, או שקיימות נסיבות מסוימות בהן בית המשפט ייתן צד לחוזה פטור מקיום התחייבות?
סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970, מתייחס למצב בו החוזה הופר כתוצאה מנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן מראש בעת כריתת החוזה, או שלא צפה אותן ולא היה עליו לצפותן מראש, ולא היה יכול למנוע אותן, "וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים...".
מצב זה נקרא בלשון החוק "סיכול חוזה" אשר יכול לפטור את הצד המפר מחובת קיום החוזה ו/או מפיצוי הצד השני לחוזה עקב ההפרה.
המלומדים ד. פרידמן ונ. כהן בספרם חוזים, כרך ג'''', בעמ'''' 412 , מציינים כי " " "
""דיני הסיכול עוסקים בקביעת התוכן של ההתחייבויות שנטלו עליהם הצדדים, כאשר חל שיבוש באפשרות ביצוע החוזה או
ביכולת להפיק תועלת מקבלת הביצוע. הם עוסקים בשאלה האם ההתחייבות החוזית היא מוחלטת...או שתוקפה מותנה
בהתקיים הנחות יסוד משתמעות כלשהן, העומדות בבסיס ההתקשרות החוזית... ...הסיכול מתואר כהפרה, אך קיומו מקנה ל"מפר" הגנה מפני תביעת אכיפה או פיצויים."
המונח "שיבוש באפשרות הביצוע או בהפקת ההנאה מהקבלה" סווג ע"י המלומדים הנ"ל (שם, בעמ' 415) לשלושה מצבים אפשריים:
1 . ביצוע ההתחייבות החוזית הוא "בלתי אפשרי" מטעמים פיזיים או משפטיים.
2 . ביצוע ההתחייבות שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, כלומר הביצוע אפשרי אך אינו מעשי.
3 . חל שיבוש יסודי בתועלת אותה ציפה להפיק צד לחוזה מקבלת ביצוע התחייבותו של הצד השני, כלומר מטרת החוזה – בשונה מאפשרות ביצועו – היא שסוכלה.
כאשר מדובר בשני המצבים האחרונים, המתייחסים למקרה בו קיום החוזה הוא אפשרי אך בשל נסיבות מסוימות שחלו יהיה ביצועו שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו, באופן שהתועלת מן החוזה תהיה קטנה, ההכרה בטענת הסיכול תלויה במידה רבה בכוונתם המשוערת או המיוחסת של הצדדים בעת כריתת החוזה, כלומר תישאל השאלה: האםהסיכול מתייחס להנחה עובדתית שעמדה בבסיס החוזה ואשר שני הצדדים היו מודעים לה?
מקרה אחד בו התשובה לשאלה היתה חיובית, נדון בפסיקה האנגלית והוא פסק הדין המפורסם בעניין Krell v Henry [1903] 2 KB 740 שהיה חלק מסדרת משפטים הקרויה "Coronation cases" - "משפטי ההכתרה" (לכל המתעניינים גם בהיסטוריה משפטית, מומלץ לקרוא על קבוצת משפטים אלה בספרות). במשפטים אלה נדונו חוזים שנכרתו לצורך השגת מטרה והיא צפייה בתהלוכת ההכתרה של מלך אנגליה אדוארד השביעי שאמורה היתה להתקיים ביום 26/6/1902.
הואיל ובוטלה התהלוכה, סוכלו החוזים שנכרתו להשגת המטרה הנ"ל. בית המשפט שם פסק כי הואיל והדירה, שממנה ניתן היה לצפות על התהלוכה, הושכרה למטרת הצפייה בלבד, הרי שלאור ביטול התהלוכה, סוכלה מטרת החוזה והשוכר פטור מלשלם את דמי השכירות המוסכמים.
במקרה זה הוטל הסיכון על המשכיר מאחר ונקבע כי לא מדובר בשכירות גרידא אלא בשכירות לצרכי צפייה בתהלוכה.
בע"א 240/77, שלמה כרמל נ' פרפורי, פ"ד לד (1) 701, הכיר בית המשפט עקרונית במקרה בו נמנע משוכר נכס להשתמש במושכר בשל פעילות של מגרסה בסמוך למושכר כבסיס לטענה בדבר סיכול מטרת החוזה, אולם באותו מקרה, נדחתה טענת הסיכול ע"י בית המשפט, לאור הקביעה כי השוכר ידע או היה עליו לדעת על קיומה של המגרסה בקרבת מקום.
עוד נקבע שם כי "הגורם לאי ההתאמה (של המושכר או הממכר למה שהוסכם בין הצדדים - ו.פ.ו.) אינו חייב להיות במושכר
עצמו, אלא הוא רחב יותר, ובלבד שיגרע מן האפשרות להפיק הנאה מוסכמת מן הנכס" (שם, בעמ' 711-712).
יש לשים לב היטב להבחנה בין מצב של סיכול מטרת החוזה (כלומר: כאשר קיום החוזה הוא אפשרי אך אין עוד תועלת בביצועו), לבין
מצב של חוסר כדאיות של אחד הצדדים בביצוע העסקה, כגון שינוי בתנאי השוק המשפיע על העלויות הכרוכות בביצוע החוזה או על
הרווח הצפוי מביצועו. במקרה האחרון, אין מדובר בסיכול אלא בחוסר כדאיות כלכלית גרידא אשר אינו מצדיק את הפרת החוזה.
כאמור כאשר מתקבלת טענת הסיכול, פטור הצד המפר מחובתו לקיים את החוזה, אולם יש להפנות להוראות סעיף 18(ב) לחוק הנ"ל, לפיו גם במקרה של סיכול ניתן לחייב כל צד לחוזה להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או לשלם לו את שוויו. כן רשאי בית המשפט לחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו.
לסיכום: סוגיית הסיכול בדיני החוזים (תרופות) היא סוגיה המורכבת משיקולים רבים שינחו את בית המשפט אם לקבל את הטענה או לדחותה ומוטב שהטוען את הטענה יטיב להציג את השיקולים הנכונים בתמיכה לטענתו. כ"כ מומלץ כי צד המתקשר בחוזה, יבהיר היטב בגוף החוזה את מטרות החוזה בעיניו ואת הנחות היסוד שבבסיס ההתקשרות. .
הערה: כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ או חוות דעת משפטית.
עיקרי הדברים נכתבו כחלק מסיכומים שהוגשו בשנת 2009 במסגרת הליך בוררות בפני בורר שמונה ע"י בית המשפט העליון
כל הזכויות שמורות למחברת עו"ד ורד פרימוב וינראוך. ליצירת קשר עם המחברת - לחץ/י כאן.
